ישנם סוגים רבים של לבני חרס עקשן, המחולקים בעצם ללבני אלומינה, לבנים סיליקטיות, לבני סלע געשי, לבני קרמיקה וכו'. ביניהם, לבני אלומינה מתפקדות היטב בסביבה בטמפרטורה גבוהה עם נקודת התכה גבוהה שלה, מקדם נמוך במיוחד של התפשטות תרמית ויציבות כימית טובה. לבנים סיליקטיות יש מאפיינים של עמידות בפני שחיקה ועמידות בחום טובה. לבני סלע געשי הן קלות משקל ומשמשות לרוב לבידוד חום, בליעת קול ובידוד. לבני קרמיקה, כגון לבני קיל עמידות בפני אש, יש עמידות טובה בפני קורוזיה ועמידות חזקה בטמפרטורות גבוהות, ויכולות להיות בשימוש נרחב בתעשיות כימיות, מתכות, חומרי בניין ותעשיות אחרות.
בניית תנור או כבשן באמצעות לבנים עקשניות היא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים. הצעד הראשון הוא לבחור את סוג הלבנים המתאים על סמך טווח הטמפרטורות שהם יכולים לעמוד בהם. לאחר מכן, הלבנים נחתכות לגודל ולצורה הנדרשים באמצעות מסור או אזמל. השלב הבא הוא הכנת המלט שיחבר את הלבנים יחד. ניתן להשתמש בסוגים שונים של מלט בהתאם ליישום, אך בדרך כלל נעשה שימוש במלט חסין בטמפרטורה גבוהה.
לאחר שהלבנים מוכנות והמלט מעורבב, השלב הבא הוא הנחת הלבנים. הלבנים מונחות בתבנית כך שהחיבורים ביניהן אינם מיושרים. זה עוזר להבטיח שהמבנה חזק ויכול לעמוד בטמפרטורות הגבוהות. לאחר מכן מורחים את המלט בין המפרקים באמצעות כף. לאחר הנחת הלבנים והמלט התייבש, המבנה מוכן לחימום.
בעוד שבניית תנורים וכבשנים באמצעות לבנים עקשניות היא עניין רציני, אפשר גם למצוא הומור בתהליך. לדוגמה, אפשר לדמיין קבוצה של לבנים הדנה על היתרונות של סוגים שונים של מלט על פני חצי ליטר בירה. או אולי לבנים שמפיל בטעות לבנה ומתבדח שהיא פשוט הפכה ללבנת "מקרר" במקום לבנה "חסנית".
