עקשן הוא חומר בעל עמידות בחום גבוהה במיוחד, הנפוץ בתעשיות בטמפרטורה גבוהה כגון מלט, זכוכית, פלדה, פטרוכימיה וחשמל. עם ההתפתחות המתמשכת של הטכנולוגיה, מתרחבים גם סוגי והיקף היישום של חומרים עקשן.
ניתן לאתר את היסטוריית הפיתוח של חומרים עקשנים לימי קדם. כבר בשנת 3000 לפני הספירה במצרים העתיקה, אנשים החלו להשתמש בחומרים עמידים לטמפרטורה גבוהה כמו חרס ליציקה וייצור חרס. בעידן המודרני, הביקוש של אנשים לחומרים עקשנים הולך ועולה, כך שגם טכנולוגיית הייצור של חומרים עקשנים משתפרת ומשתפרת כל הזמן.
כיום, חומרים עקשנים מחולקים בעיקר לשתי קטגוריות: חומרים עקשניים אורגניים וחומרים עקשן אורגניים. ביניהם, חומרים עקשנים אנאורגניים כוללים אלומינה גבוהה, סיליקט, סיליקון קרביד, סיליקון ניטריד, זירקוניה וסוגים נוספים, בעוד שחומרי עקשן אורגניים כוללים סיבי פחמן וסוגים נוספים.
חומרים עקשנים משמשים במגוון רחב של יישומים, כגון התכה בטמפרטורה גבוהה, יציקה, עיבוד זכוכית, חשמל, פלדה ותעשיות אחרות. לתחומים אלו דרישות ביצועים גבוהות מאוד לחומרים עקשן, כגון עמידות בדחיסה בטמפרטורה גבוהה, עמידות בפני רעידות אדמה בטמפרטורה גבוהה, עמידות בפני שחיקת סיגים, יציבות כימית וכו'. לכן, לאיכות ולביצועים של חומרים עקשן יש תפקיד חיוני ביציבות ובטיחות הייצור התעשייתי.
אנשים גם עורכים כל הזמן מחקר ושיפורים על ייצור ויישום של חומרים עקשן. לדוגמה, השימוש בננוטכנולוגיה יכול לשפר את הביצועים של חומרים עקשנים, ולהפוך אותם לעמידים יותר לטמפרטורות גבוהות ושחיקה. במקביל, אנשים מנסים להשתמש בחומרים עקשנים גם בתחומי הגנת הסביבה והאנרגיה, כמו שימוש בחומרים עקשנים לייצור סוללות חדשות.
באופן כללי, חומרים עקשנים הם חומר קריטי מאוד הממלא תפקיד חיוני ביציבות ובבטיחות של ייצור תעשייתי מודרני. עם הפיתוח המתמשך של הטכנולוגיה, הביקוש של אנשים לחומרים עקשן גובר גם הוא, כך שהמחקר והפיתוח של חומרים עקשן יהפכו חשובים יותר ויותר.
